עבור אל תוכן

איך רשת חברתית מביאה לתביעה משפטית


  • אנא התחבר בכדי להגיב
אין תגובות לנושא זה

#1
 SAHARXD

SAHARXD
  •  צוות לשעבר
  • 1210 הודעות
    • מונה תודות: 0 תודות
10
רגיל

תמונה שפורסמה


לא מעט נכתב עד היום על רשתות חברתיות והכוח שלהן ביצירת קשרים עסקיים חדשים, בפיתוח עסקים ובקידום אג'נדות. הפוטנציאל של הנוכחות העסקית והאישית ברשתות החברתיות מוכיח את עצמו כל יום, כל שעה כמעט, ובמקרים מסויימים, אפילו כל שניה. חברות מגדילות את מאגר הלקוחות שלהן באמצעותן, חושפות מוצרים חדשים, מקדמות מכירות באמצעותן, וגם ברמה האישית – הרשתות החברתיות מובילות אותנו להתחבר לאנשים שבעולם ללא אינטרנט, לא יכלנו למצוא אותם והם לא אותנו.

אחת מהרשתות החברתיות אשר מכוונות יותר לעולם העסקים, היא לינקד -אין. ההצגה הרשמית של משתמשי האתר, הנובעת מפריסת תחומי ההתמחות השונים לכל איש קשר והמבנה הרשתי של האתר, אשר מאפשר להציג אדם מסוים לאחר וכך ליצור את ההזדמנות העסקית הבאה, היא חלק משמעותי וחשוב בנוכחות באתר.

כל זה נכון, כאשר אנחנו רוצים את הקשרים הללו, כשאנחנו מכירים בין אנשים כדי לקדם את האינטרסים שלנו. אך מה קורה למשמעות של קשרים אלו בחברה אשר עובדיה יוצרים את הקשרים הללו כאשר הם נמצאים כבר במקום עבודה חדש?


אמור לי מי חבריך ואתבע אותך
מקרה מעניין שיגיע לבית המשפט באוגוסט הקרוב עוסק בדיוק בדילמה הזו. חברה ממינסוטה, ארצות הברית, הגישה את כתב התביעה בנושא כנגד עובדת לשעבר בחברה שניסתה ליצור קשרים עם עובדים בחברה שעזבה דרך רשת לינקד-אין. התביעה נסבה על הודעות ששלחה העובדת ליותר מ-20 עמיתיה לעבודה לשעבר, בהן הזמינה אותם לראות את משרדה החדש, ושאלה אותם אם הם מחפשים עבודה. על סמך פניות אלו מאשימה החברה את העובדת בכך שהפרה למעשה את הסכם אי התחרות אשר חתמה עליו לפני 3 שנים אשר אוסר עליה לפנות ולנסות לפתות עובדים לעבור איתה יחד למקום עבודתה החדש.

מקרה זה מעלה שאלות רבות הנוגעות למערכות היחסים הנרקמות ברשתות החברתיות. האם חברויות ברשתות חברתיות אכן עוברות על תנאי חוזים הכוללים סעיפי אי תחרות? האם כשעובד עוזב חברה עליו למחוק את עמיתיו לעבודה כחברים ברשתות החברתיות?

בארץ חופש העיסוק גובר היום כמעט על כל תנאי אשר נכתב בחוזי עבודה סטנדרטיים. הסכמי אי תחרות מוגבלים בעיקר לאור חוק היסוד אשר מעגן את הזכויות הללו. במקרים מסויימים, בדרך כלל אם מדובר בבעלי תפקידים בכירים מאוד (מנכ"לים וסמנכ"לים), אפשר לראות בדרישה זו לגיטימית.


חבר מביא חבר
אם נצא רגע מהמסגרת החוקית, נראה כי רוב הפעילות שלנו ברשת כעובדים, היא פעילות שנועדה לקדם אותנו, אישית או עסקית. הסיבה שאתר לינקד-אין כל כך מצליח נובעת גם מכך שרשת החברים של כל משתמש עוזרת לו להתקדם, ואחת הסיבות המובהקות לכך שהמודל בו קורות החיים שלנו נחשפים לעיני אנשי הקשר שלנו היא שאנחנו מחכים לתפוס את ההזדמנות הבאה.

אחד מהכלים בהן חברות משתמשות היום למציאת עובדים היא ה-Head Hunting. חברות רבות מכירות כבר שנים רבות בערך של "חבר מביא חבר", ומתגמלות עובדים אשר מביאים את החברים שלהם לעבוד בחברה איתם. המודל הזה, שעובר בשנים האחרונות לאינטרנט בצורה מובהקת, בעיקר באתר לינקד-אין, שינה את פני תעשיית גיוס העובדים, ולא נראה כי הוא עומד לדעוך.

מה דעתכם? האם העובדת אשר השתמשה ברשת החברתית כדי ליצור קשרים עם עמיתיה לשעבר לעבודה עשתה מעשה שעליה לתת את הדין עליו?






0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים