עבור אל תוכן

Bloodrayne: מן הקבר ובחזרה


  • אנא התחבר בכדי להגיב
אין תגובות לנושא זה

#1
 BeniPeher

BeniPeher
  •  חסומים
  • 320 הודעות
    • מונה תודות: 10 תודות
2
רגיל

איך אחרי 3 משחקים, 3 סרטים וסדרת קומיקס, הערפדית למחצה בלאדריין עדיין נאבקת על הכרה.
לכאורה אין סיבה להתרגש מעוד סידרת  משחקים ממוצעת בכיכובה של גיבורה בבגדי עור צמודים עם סכין ענקית, שנראית  כמו האחות העל טבעית ומשוייפת הניבים של לארה קרופט, על אחת כמה וכמה כאשר  המשחק האחרון בסדרה (מתוך שניים בלבד) יצא ב–2006 וגם הוא זכה לביקורות  ומכירות די פושרות. עם נתונים כאלה, גיבורת הסדרה Rayne הייתה יכולה בקלות  להיזרק אל פח הזבל של ההיסטוריה תחת התיוג "גיבורות משחקים כושלות". למרבה  הפלא ובניגוד לכל הסיכויים זה לא ממש קרה, ועם שלושה סרטי קולנוע, ספרי  קומיקס נלווים ועכשיו גם משחק Spinoff דו מימדי חדש , כנראה שבכל זאת יש בה  משהו...

היה זה לילה לטיני קר ואפל

לפני היות BloodRayne, המפתחת Terminal Reality פיתחה בעיקר משחקי  מרוצים ופעולה עם מנועי תלת ממד שיצרה בעצמה. Monster Truck Madness בעבור  מיקרוסופט ו – Fly!, סימולטור טיסה אזרחית, הם רק חלק מהיבול המרשים ש – TR  הציגה בשנות ה-90 , ולמרות שהם היו לא רעים בכלל לז'אנר שלהם, הם לא בדיוק  קלעו לטעם של הגיימר הממוצע. קבלו את Nocturne ("תפילות לילה" במקור  ומאוחר יותר "מוזיקת לילה"), הניסיון הראשון של האולפן לפתח משחק לקהל יעד  רחב יותר. Nocturne, שעבד גם הוא על מנוע משחק פנימי שנחשב למשוכלל  לזמנו, הציג שילוב בין חקירה בלשית להרפתקת אימה, כל זאת בזויות סינמטיות  בסגנון סדרת Alone in The Dark, והתרחש על רקע שנות השפל הגדול בארה"ב עם  הופעות אורח של מפלצות אגדיות כדוגמת אנשי זאב, ערפדים וזומבים. Nocturne  לא היה אמנם הצלחה פנומנאלית, אבל זכה ללא מעט שבחים וסימן למפתחים את  הכיוון בו עליהם ללכת.

  זומבים נאצים? ערפדים נאצים!

BloodRayne הראשון, שיצא ב – 2002, המשיך את המסורת העלילתית של  Nocturne, אך הפעם התמקד בתקופת עליית השלטון הנאצי . Rayne עלתה לראשונה  אל הבמה, ערפדית למחצה שנולדה ממערכת יחסית כפויה בין ערפד לבת אנוש ונלחמת  מול ברית רשעים הנרקמת בין נאצים לבין שדים וערפדים. לסיפור יש גם זווית  אישית מכיוון שאביה של ריין רצח את כל משפחתה מצד אמה (קוד אתי של ערפדים  לגבי משפחות חצויות דם מסתבר), והיא מחפשת לנקום בו.

המשחקיות מגוף שלישי אמנם הזכירה מעט את זו של Tomb Raider, אבל התמקדה  יותר בקרבות עקובים מדם ואלימים מאוד סטייל "בתר שסף" ופחות בקפיצות  ותעלולים אקרובטים. החושיים הערפדיים של Rayne אפשרו לה לשאוב כוחות חיים  מיריביה ולתקוף אותם בהילוך איטי באמצעות שינוי תפיסת הזמן ("זמן קליע"  באותם ימים). יכולת האבחנה המשופרת שלה העניקה לה בנוסף את היכולת לדעת מתי  האויבים רגועים ומתי הם דרוכים ומוכנים לתקוף, אלמנט שכיום נמצא כמעט בכל  משחק התגנבות.

למרות המתכון המנצח, בעיות טכניות עם המצלמה ועיצוב שלבים חסר  דמיון מנעו מ – BloodRayne להיות הלהיט שהיה אמור להיות ומרבית המבקרים לא  יצאו מגדרם. האלימות המוגזמת והמיניות האפלה בה התהדר לא עזרו למאמצי  השיווק והמכירות להפוך אותו לרב-מכר. - אבל הם כן הפכו את בלאדריין עצמה  לכוכבת, פופולרית מאוד באתרי wallpapers, כתבות "הגיבורות הסקסיות" ואפילו  עם הופעה או שתיים בעירום וירטואלי במגזין פלייבוי.

BloodRayne 2, שהגרסה המקורית שלו יצאה לאקס בוקס ב – 2004, כמעט ולא  שינה את הנוסחה של קודמו למעט העלילה, שהועברה כ – 60 שנה קדימה ותיארה את  המשך המאבק בין ריין לאביה. הוא זכה לציונים דומים למדי, כאשר גרסת ה – PC  המאוחרת, שיצאה רק ב – 2006, כבר סבלה ממנוע גרפי מיושן ולא הותירה יותר  מדי רשמים חיוביים.

  איך להפוך שני משחקים ממוצעים לשלושה סרטים גרועים

ליצור סרט גרוע על פי משחק זה לא נדיר, אבל ליצור שלושה סרטים נוראיים  כאלו מאותו המשחק זו כבר משימה ליו בול, הבמאי מהגיהינום שמשימתו לקחת  מותגי גיימינג ולשחוט אותם בקולנוע. לאחר הכישלון הקופתי הלא מאוד מפתיע של  הסרט הראשון, שני הסרטים הבאים הופקו בתקציבים זולים יותר ישירות ל – DVD  עם קאסט חדש, כולל הדמות הראשית (כריסטינה "שליחות קטלנית 3" לוקן, שגילמה  את ריין בסרט המקורי, הוחלפה על ידי שחקנית נורווגית בשם נטסיה מלטי).

אם לשפוט לפי הדירוג באתר IMDB, הבאזז סביב שלושת הסרטים הולך ויורד  מסרט לסרט. עם פחות מאלפיים מדרגים לסרט השלישי, לא סביר שנראה סרט רביעי,  למרות שיו בול הודיע שלא יפרוש מעשיית סרטים כל עוד לא תהיה עצומה עם לפחות  מיליון חתימות. כרגע מספר המתגייסים לעצומה הקדושה הזו עומד בערך על שליש מזה...

במקביל ליציאת הסרטים, ב – 2006 ו-2007 ראו אור גם שתי סדרות קומיקס  המבוססות על BloodRayne ולפחות מבקר אחד תיאר אותן כמבדרות יותר הן מהסרטים  והן מהמשחקים.

  בגידה בתלת ממד

בעוד Terminal Reality עברה לשדות אחרים (מפתחת את Kinect Star Warsעבור  מיקרוסופט), Majesco, לה שייכות הזכויות על המותג, עוד לא אמרה נואש  . לאחרונה יצא משחק חדש בשם BloodRayne: Betrayal לחנויות הדיגיטאליות של ה  – PS3 וה- Xbox 360, ואם הוא יצליח למכור מספיק עותקים, ייתכן כי בעתיד  יצא גם משחק נוסף ל  - 3DS.

בניגוד לקודמיו, BloodRayne: Betrayal הוא משחק דו מימדי קלאסי שמזכיר  במידת מרובה את סדרת Castlevania. למרות מערכת הקרב המאוד מרשימה והאנימציה  הזורמת, ביקורות רבות מתלוננות על שליטה לא מספיק טובה ובעיקר על קטעי  פלטפורמה קשים ולעיתים מבלבלים. לדוגמה, באחד מהקטעים הללו יש לבצע החלקה  (DASH) מהאוויר, פעולה שכלל לא מוסברת במדריך. במקרה אחר, המדריך מסביר  פעולה שהוצגה כבר קודם ולא מתייחס כלל לסיטואציה עצמה. לריין גם אין יכולת  לבצע קפיצה כפולה וכדי להגיע לגובה היא חייבת לבצע סלטה הפוכה בצורה מעט  מגושמת שמזכירה בעיקר תנועות סיום במשחקי מכות ולא מהלך בסיסי. טווח  הציונים, שנע בין "נורא ואיום" לבין "גאוני", מייצג קיטוב דעות שניתן למצוא  גם בדיונים על המשחק בפורומים: מחנה אחד חושב שהמשחק פשוט מחפף ומעגל  פינות, בעוד המחנה השני בטוח שהמחנה הראשון מורכב בעיקר משחקנים מפונקים  שחייבים לקבל ליווי צמוד כל הזמן ...

ההמלצה האישית שלי הוא להתנסות בדמו ולקחת בחשבון שרמת האתגר, הגבוהה מלכתחילה, ממשיכה ועולה לאורך כל 15 השלבים של המשחק.






במונחי גיימינג, גם להחזיק מעמד תשע שנים זה הישג מכובד.  ל –  BloodRayne היו על הנייר את כל הסיבות להפוך ללהיט, אבל הערפדית-למחצה אף  פעם לא קיבלה את השיוף הסופי שהיה הופך אותה לכוכבת. המשחק האחרון בסדרה  מנסה לבצע תפנית וגם לוקח פחות סיכון כלכלי בדרך, והתשובה לשאלה האם ההימור  השתלם תתבהר בחודשים הקרובים, ותקבע אם יום אחד נראה משחק  BloodRayne שבאמת יכנס ללב הקונצנזוס הגיימרי.




מקור =VGAMES=







0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים