עבור אל תוכן

ביקורת: Deus Ex: Human Revolution


  • אנא התחבר בכדי להגיב
אין תגובות לנושא זה

#1
 BeniPeher

BeniPeher
  •  חסומים
  • 320 הודעות
    • מונה תודות: 10 תודות
2
רגיל

מעניין, מאתגר, מעמיק ובעיקר בוגר - Deus Ex: Human Revolution הוא כל מה שציפינו שיהיה. אולי אפילו קצת יותר.
לא נעים להיות אדם ג'נסן. לא רק שהוא פישל בגדול בתור אחראי האבטחה של  חברת הטכנולוגיה-הרפואית העתידנית סאריף, כשלא הצליח לאתר ולמנוע מראש  פלישה של טרוריסטים למטה החברה, הוא גם איבד באותה פלישה את חברתו לשעבר  שנחטפה על ידי הפורצים, ואף נפצע קשה במהלך נסיונותיו להציל אותה.

מזל שלג'נסן יש מעסיקים נדיבים, שמיהרו להעביר את גופו הפצוע של ג'נסן  לשולחן הניתוחים. את רוב האיברים הפנימיים כבר אי היה אפשר להציל, אז  המעסיקים פשוט הוציאו אותם והכניסו במקומם חלקי גוף קיברנטיים, שהפכו את  ג'נסן המסכן לסוג של סופר-איש, חצי אדם חצי מכונה.

אבל מתנות לא באות בחינם. לשדרוג הגופני שקיבל אדם יש מחיר כבד - ועד  מהרה הוא ימצא את עצמו בתוך קנוניה עסקית שחולשת על מספר יבשות ומוכיחה  לג'נסן ששום דבר הוא לא כמו שהוא נראה.

זוהי נקודת הפתיחה של Human Revolution, המשחק השלישי בסדרת Deus Ex  שיצא לפני מספר שבועות, כמעט שמונה שנים אחרי המשחק הקודם. המעריצים חיכו  הרבה זמן כדי לבדוק האם אדם ג'נסן יצליח לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהעמיד  המשחק הראשון בסדרה, שנחשב עד היום לאחד ממשחקי המחשב המוצלחים ביותר בכל  הזמנים.

השאלה הזאת עניינה גם אותנו, אז הכנסנו את גרסת ה-PlayStation 3 של המשחק לקונסולה שלנו ובדקנו.

  
קצת מהכל
Human Revolution, כמו קודמיו, הוא משחק שעושה קצת מהכל: הוא קצת משחק  פעולה מגוף ראשון, קצת (הרבה) משחק התגנבות, קצת משחק הרפתקאות, קצת משחק  תפקידים. גם העלילה שלו שואבת מלא מעט אלמנטים וז'אנרים שונים, והיא משלבת  לא מעט קטעי קונספירציה, מדע-בדיוני, פילוסופיה ועוד.

  בצורה די מפתיעה, Deus Ex מצליח לשלב את כל האלמנטים הרבים האלה לחוויה  אחידה אחת, שמצליחה לשמור על רמה גבוהה פחות או יותר לאורך כל הדרך. במהלך  שעות המשחק הרבות מצאנו את עצמנו עוברים במהירות מסוג אחד של משחק לסוג  אחר: מתגנבים רגע אחד, מרססים ביריות רגע אחר כך ומקנחים בהאקינג למסוף  מחשבים מאובטח - ולרגע לא הרגשנו שחלק אחד של המשחק מאפיל על חלק אחר שלו.

המבנה של המשחק מזכיר קצת מנה של פלאפל בפיתה. עיקר העניינים הוא  הפלאפל, שמגיע בדאוס אקס בצורת המשימות המרכזיות. אלה משימות סגורות  וליניאריות שעומדות כל אחת בפני עצמה. רובן ידרשו מכם לחדור לתוך בניין  כלשהו המלא בכוחות עוינים.

כל משימה כוללת הרבה מאוד דרכים בהן ניתן לגשת אליה. המשחק אמנם מעודד  התקדמות איטית ושקולה, ותמיד יעדיף שתתגנבו מבלי שהאויבים יאתרו אתכם מאשר  שתתקפו אותם בצורה ישירה - אבל גם מי שמעדיף לירות קודם ולשאול שאלות אחר  כך יוכל למצוא כאן את מקומו. הוא פשוט יגלה שזה קשה בטירוף, כי התחמושת  נדירה והאויבים רבים.

את כל הפלאלפלים האלה עוטפת פיתה מלאה בכל טוב, בדמות ערי הביניים.  מדובר בקטעי "עולם פתוח" הכוללים מספר משימות צד קטנות יותר שניתן לבצע  במקביל. בקטעים אלה גם תתפתח רוב העלילה - אם באמצעות גילויים חדשים, גילוי  ספרים-דיגיטליים שיספרו לכם על ההסטוריה של העולם העתידני בו אתם חיים או  על ידי דיבור עם הדמויות הנוספות והאזרחים שנמצאים ברחבי הערים.

הערים השונות נראות נהדר ומלאות באווירה קסומה - אבל יותר מדי אזרחים  שמסתובבים בהן ונראים זהים אחד לשני (וגם זזים כמו רובוטים - ולא בגלל  שדרוגים קיברנטיים) גורמים להרגשה של תפאורה, ולא של ערים חיות ונושמות.

  תמונה שפורסמה


אדם ג'נסן גדול מסך חלקיו
כדי להכין את ג'נסן למגוון המשימות שעומדות בפניו, תצטרכו לשדרג את  יכולותיו הביוניות. כמעט כל פעולה שתעשו תקנה לכם נקודות נסיון, אותן תוכלו  להשקיע ביכולות שונות. חובבי ההתגנבות יוכלו לשפר את יכולות ההסוואה של  ג'נסן, חובבי הפעולה יוכלו לשפר את יכולתו לספוג כדורים וההאקרים שבינכם  יוכלו לשפר את יכולות הפריצה שלו, ולאפשר לו לפרוץ לכל מערכות הבטחון של  הבניינים אליהם הוא פורץ.

עץ השדרוגים עצום בגודלו, ויוצר מצב בו כל בחירה של שדרוג הופכת למשימה  לא פשוטה בכלל. האם לשדרג את יכולות ההאקינג כדי להצליח לפרוץ לרובוטי  האבטחה, או שמא לרכוש את היכולת שתאפשר לג'נסן להפוך לבלתי נראה? האם לשפר  את הרדאר הפנימי של ג'נסן כדי לאתר יותר אויבים ממרחק גדול יותר, או שמא  לאפשר לו ליפול ממקומות גבוהים בלי לספוג נזק?

למרבה הצער, השלבים הראשונים של המשחק יכולים להפוך לקשים בצורה מתסכלת  אם תבחרו את השדרוגים הלא נכונים (כמו שאנחנו עשינו). עם זאת - בשלב די  מוקדם במשחק יכולות השדרוג הופכות לתכופות יותר, ואחרי 5-6 שעות בערך תפתחו  מספיק נקודות שדרוג כדי להגיע למצב של "אין בחירה לא נכונה".


מאחורי כל פנייה - הפתעה
Human Revolution הוא לא משחק לגיימרים היפראקטיבים. שלא כמו משחקים כמו  Call of Duty, אי אפשר פשוט "לרוץ על השלבים", לירות לכל כיוון ולהצליח.  מדובר במשחק שמעודד את השחקנים שלו לחקור את סביבות המשחק, למצוא מעברים  סודיים ודלתות נסתרות, להכיר את השטח בצורה האידיאלית לפני שיוצאים לקרב.

עיצוב השלבים מעולה. לכל מטרה תמיד יהיו כמה אפשרויות הגעה. לכל חדר  גדול וגדוש באויבים תמיד יהיו כמה דרכים בהן ניתן לעבור אותן מבלי להתגלות.  אפילו לכל דלת נעולה יהיו מספר דרכים למצוא את המפתח: אפשר לנסות לעשות  האקינג למנעול האלקטרוני, אפשר לנסות לחפש את סיסמת הפתיחה של הדלת או אפשר  פשוט למצוא תעלת איוורור ולעקוף את הדלת מסביב.

הכל טוב ויפה, לפחות עד שמגיעים לבוסים. בסוף המשימות הגדולות תצטרכו  להביס יריב אכזרי במיוחד - ואז יעלמו כל אפשרויות הבחירה שכל כך מאפיינות  את המשחק הזה, וכל הקטעים האלה יסתכמו בטקטיקה של "לרוץ מצד לצד ולרסס את  הבוס בכמה שיותר כדורים ורימונים". הבוסים האלה לא קשים כמו שהם פשוט  מתסכלים ומרגישים לא קשורים - והם לחלוטין הורסים את הקצב של המשחק.

מצד שני, הבוסים האלה הם די נדירים, ובין המפגשים המתסכלים האלה יש שעות  רבות של משחק מעולה - מה שמאפשר, בשורה התחתונה, כמעט להתעלם מהם. וטוב  שכך.

תמונה שפורסמה


חתיך, אבל לא מושלם
Deus Ex: Human Revolution נראה טוב, אבל לא טוב מדי. כנראה שכדי ליצור  את סביבות העולם הפתוח ואת השלבים הענקיים היו צריכים המפתחים להתפשר פה  ושם על הגרפיקה. זה בהחלט לא משחק מכוער, אבל הוא גם לא יזכה באף תחרות  יופי.

גם הצד הקולי יש מספר בעיות: הסיפור מעולה ועמוק, אבל הדיאלוגים בו די  רדודים וקלישאתיים, ודיבוב הדמויות פשוט נוראי. הקול הצרוד של אדם ג'נסן  מנסה להיות מגניב, אבל יוצא בעיקר פאתט. מזל שחזותו הגברית והמרשימה מפצה  על זה.

ויש עוד כמה צרות: מדי פעם נתקלים בחלקים מסויימים לא מאוזנים מספיק  במהלך המשימות. הניווט בערים השונות יכול להיות מעצבן לחלוטין בעקבות מפות  העולם הממש לא ברורות - ולפעמים מצאנו את עצמנו הולכים במעגלים בנסיון  למצוא את נקודות הפתיחה של המשימות השונות. זמני הטעינה ארוכים ומעצבנים.  ועוד ועוד.

אבל זה לא משנה. הקטעים המעצבנים מתגמדים לעומת הקטעים המוצלחים, ומצאנו  את עצמנו נסחפים בכל פעם שהפעלנו את המשחק לשעות רבות של משחק רציף. בסופו  של דבר, אפשר לבלות בעולם של דאוס אקס כ-20 שעות, אם לא ממהרים ודואגים  לחקור את כל מה שיש לו להציע. ממש לא רע למשחק פעולה-התגנבות ליניארי.

תמונה שפורסמה


ברוך הבא למשפחה
מה שהפתיע אותנו במיוחד ב-Human Revolution הוא שמדובר במשחק שלא לוקח  את האינטילגנציה שלנו כמובנת מאליה. הוא לא מפחד לאתגר אותנו, לא חושש  להציג לנו סיפור מורכב שמציג דילמות פילוסופיות של ממש, לתת לנו לחקור את  סביבות המשחק הגדולות ולגלות דברים בעצמנו. בתעשיית משחקים שמבוססת על Call  of Duty זה ממש לא עניין של מה בכך - ואנחנו שמחים לראות שהמפתחים של  המשחק לא עשו פשרות מהבחינה הזאת.

האם Human Revolution מצליח להשתוות לרמה של Deus Ex המקורי? קשה לשפוט -  בזמנו דאוס אקס נראה לנו כמו משחק מהפכני, כמו העתיד של התעשייה - והיום  לא מעט מהאלמנטים שהוצגו בו כבר הפכו לסטנדרט - ככה ש-Human Revolution לא  כולל את אלמנט החדשות וה"וואו". עם זאת, המשחק החדש הוא בהחלט נצר ראוי  לשושלת המכובדת של דאוס אקס. אדם ג'נסן, ברוך בואך למשפחה. מקווים שתשאר.




מקור-VGAEMS




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים