עבור אל תוכן

ביקורת: SOCOM: Special Forces


  • אנא התחבר בכדי להגיב
אין תגובות לנושא זה

#1
 BeniPeher

BeniPeher
  •  חסומים
  • 320 הודעות
    • מונה תודות: 10 תודות
2
רגיל

חיילי העילית של Socom חוזרים לסיבוב נוסף בפלייסטיישן 3. האם מדובר בקאמבק אחד יותר מדי?
לפעמים צריך לדעת להפרד. להבין שמה שעבד לפני כמה  שנים לא עובד עוד, שהשלהבת שבערה בתחילת הקשר כבר נעלמה כלא הייתה.  לדאבוננו, אנחנו מגלים לעיתים קרובות שסדרות משחקים וותיקות ממשיכות  להתקיים הרבה אחרי שהן עברו את השלב הזה, כשהן לא יותר מצל חיוור של עצמן.

לפני מספר שבועות קיבלנו למערכת את המשחק החדש  בסדרת משחקי הפעולה הטקטית Socom של סוני. הדבר הראשון שעשינו היה להבהל:  המשחק הקודם בסדרה, שיצא בשנת 2008, היה משחק לא מוצלח בעליל, שגרם לנו  לחשוב שסדרת המשחקים הזאת, שגם ככה אף פעם לא הייתה בטופ של התעשייה, איבדה  את זה.

אחרי עיכוב קל בבדיקת המשחק, עקב השבתת רשת ה-PSN  (העדפנו לחכות מאשר להעלות ביקורת למצב ה-Single Player בלבד), בדקנו סוף  סוף האם החששות שלנו היו מוצדקים. נכנסנו שוב למגפיים של חיילי ה-US Navy  Seals - והנה המסקנות שלנו.


פרופיל 64
בעוד המשחק הקודם בסדרת Socom היה משחק רשת בלבד,  המשחק החדש חוזר לשגרה: משחק פעולה טקטי, שמציג גם מצב משחק לשחקן יחיד וגם  מצב מולטיפלייר (תחרותי וקואופורטיבי).

בחרנו להתחיל את החגיגה במצב הסינגל, שאמור למעשה  להכין אותנו למצב המשחק התחרותי. אחרי סרטון הקדמה ארוך ודי משעמם, נפלנו  היישר לשדה הקרב, שהתרחש בלב עיר. המשחק מוצג בגוף שלישי, כשמצלמה נמצאת  במרחק ובזווית קבועה מהדמות בה אנחנו שולטים.

מצאנו שהשליטה בדמות מרגישה קצת מוזרה. היא הרגישה  לנו נוקשה מדי, כבדה מדי, ולא בצורה ריאליסטי אלה בצורה רשלנית. דמיינו  שליטה בדמות שהגוף שלה מורכב מערימת קרשים, ותבינו פחות או יותר איך מרגישה  השליטה במשחק.

הקמפיין עצמו מוצלח מעט יותר מהשליטה: השלבים  מגוונים יחסית, וכדי לעבור אותם יש להשתמש בטקטיקות שונות ולהעזר בחברי  היחידה, שיענו לפקודותיכם ויעזרו לכם לאגף ולהפתיע את האוייבים.

מדובר, כאמור, במשחק עם אלמנט טקטי, מה שאומר  שלפני כל מפגש עם האוייב יש לחשוב על הדרך המוצלחת ביותר לגשת אליהם. אם לא  תזהרו ותתקדמו קדימה ברובים מוזרים, סביר שתמצאו את עצמכם נפסלים במהירות.

בסופו של דבר, מצאנו את הקמפיין של המשחק סביר.  הסיפור שלו היה די משעמם, ומהר מאוד מצאנו את עצמנו מדלגים על קטעי המעבר  בין השלבים, וגם השליטה הבעייתית הציקה, אבל הגיוון בשלבים השונים והעובדה  שהוא אף כלל קטעי התגנבות פה ושם, שהצליחו "לפתוח" את המשחקיות של המשחק  ולהוסיף לה עוד קצת פלפל, הפתיעו אותנו לטובה.






0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים