עבור אל תוכן

ביקורת: ארץ בראשית


  • אנא התחבר בכדי להגיב
אין תגובות לנושא זה

#1
 SAHARXD

SAHARXD
  •  צוות לשעבר
  • 1210 הודעות
    • מונה תודות: 0 תודות
10
רגיל




"ארץ בראשית" הוא סרט יחודי מסוגו בכל המובנים. לא רק שמדובר בסרט טבע מרהיב, מושקע ויפהפה זהו סרט הטבע הראשון שכולו ישראליות. מן רגעי הפקתו, צילומו, ועריכתו, "ארץ בראשית", הוא תוצר יפהפה שמפעם בתוכו את אהבת הארץ של יוצרו. אין שום ספק בכך שהסרט ישבה את ליבם של הישראלים וישמש כרטיס ביקור, שיציג את יופיה של ארץ הקודש וחיותיה המרתקות כשגריר הסברה מצוין לכל מה שלא יראו על ישראל בחדשות העולמיות. הבמאי משה אלפרט יצר בסרטו מכרה זהב של וויזואליזציה שמזכירה לכולנו כמה הארץ שלנו יפה, מעניינת ועל כך מגיעה לו מלוא הערכתנו.
על הפרויקט המיוחד הזה שקד משה אלפרט מזה 18 שנה בליווי מסור של פקחי רשות הטבע והגנים. כצלם חדשות מצא אלפרט בטבע מפלט מאירועי היום יום הסוערים בארץ. עם אלפי שעות של חומר מצולם הגיע אלפרט למפיקי הסרט והטמין את מלאכת חייו בידיהם ומיותר לציין שאלו התרשמו מאוד מצילומיו המרהיבים למן הרגע הראשון. בסרטו מתמקד אלפרט בסיפוריהם של מספר גיבורים ביניהם ניתן למצוא את: היעלים מצוקי ים המלח אותם מנהיג היעל רותם ביד רמה, חתולי הביצה של הכנרת והזאבים של רמת הגולן. במעגל שמתחיל בחיזור, ממשיך בחיים חדשים שנוצרים, גידול הצאצאים ומאבקי ההישרדות (לא המבויימים של התוכנית בערוץ 10) ממחיש אלפרט את הצד הלא מוכר בישראל.
היופי המיוחד בסרט הטבע הישראלי הראשון הזה נובע בעיקר מהעובדה שלכל אחד מהגיבורים הראשיים יש זהות משלו ולמרות העובדה שאינם מדברים נראה שלכל אחד מהם יש אישיות מרהיבה. חתולי הבר משעשעים להפליא בניסיונות להתעלות על עקרב ארסי או נחש שזחל מהביצה, הזאבים מציגים נאמנות ללהקה ושוברים מוסכמות קודמות שלנו בכל הנוגע לזאב הבודד, היעלים מציגים עמידה איתנה על צוקים תלולים ואף מרשימים ביכולתם להתריע לכל העדר בעת סכנה מתקרבת. השילוב של הצילומים המרשימים עם מוסיקה מקורית ומעוררת השראה של אורי אופיר ושיריה של אחינועם ניני מייצר עולם בראשיתי ומקסים להפליא. את סיפורן של החיות המדהימות מלווה בקריינות קולו של ירון לונדון בפאתוס והדר כהרגלו. איחודן של הסיפורים השונים בנקודת מפגש של עונות השנה וסיפורי האהבה מייצר פסיפס של רגש, הנאה ויותר מכל חדשנות או כפי שהגדירו זאת: "שנה שאין בה טוב ורע רק מאבק קיומי בלתי פוסק". אין ספק שהסרט הוא השלכה למצב הקיומי-ישראלי של חיים משתנים והרגעים שחוות החיות על בסיס יום יומי הרות גורל מבחינתן.
אלפרט מציג בסרטו צילום שמציג בדיוק מופתי את היכולת של סרט טבע לספר סיפור בדיוק כמו סרט עלילתי. הוא משתמש בטכניקות דולי (הזזת המצלמה על מסוע) כדי לייצר תחושת שותפות גורל עם החיות ואף מייצר שוטים של נקודות מבט מרגשות שקשה שלא לייחס אליהן אפשרויות קולנועיות ענפות הנוגעות לנרטיב סיפורי. באחת הסצנות עם היעלים מציג אלפרט את המחיר שגובה רעידת אדמה בצוקי ים המלח שמביאה למותה של יעלה. בעוד שלל אוכלי הבשר והנבלות באיזור נהנים מנתח הבשר צופה הגדי הקטן באימו המתה שהופכת קורבן לרעבם וכל שנותר לו הוא להכות בפרסותיו על האבן מעל במחאה על המעשה. נקודת המבט שלו מעל המתרחש קובעת תחושת הזדהות ומזכירה את הסצנה המרגשת מהסרט "במבי" של דיסני, בו הגיבור הקטן רואה את אימו נורית על ידי הציידים וממרר בבכי. בנוסף לכך, הסצנה הזו של אלפרט אף החזירה אותי למבט העצוב של סימבה ב"מלך האריות" מראש ההר כאשר הוא רואה כיצד אביו מופסה נופל אל מותו. פעם נוספת שאלפרט מתכתב בצורה מקסימה עם סרט קולנועי נראית במהלך הפתיחה וסיום הסרט שמזכיר מאוד את הייצוגים של "2001: אודיסאה בחלל" של סטנלי קובריק. אלפרט מצליח לייצר תמונות וויזואליות מרשימות לא פחות משל קובריק עצמו. הסרט החדש הוא חוויה משפחתית מקסימה שמשאירה טעם של עוד ומעוררת חשק לטייל עוד יותר ברחבי הארץ ולהכיר את החי שבה – אז קחו מקל קחו תרמיל וקדימה צאו לדרך.




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים